חלק שלישי - התוכנית החברתית

בין היתר, מפלגת זהות תפעל לביטול חזקת הגיל הרך בהתאם להמלצות ועדת שניט ובהתאם לממצאים האמפיריים הקובעים כי היא אינה הולמת את טובת הילד. בכך, תצטרף ישראל לשאר המדינות המתקדמות, שכולן ביטלו אותה זה מכבר.

תיבחן האפשרות להחיל חוקים אלה באופן רטרואקטיבי מתוך התחשבות בטובת הילד.

חישוב גובה התמיכה הכלכלית בילד לפי נוסחה קבועה ושוויונית

על פי החוק הנוכחי, נטל התמיכה הכלכלית בילדים[18] נופל כמעט כולו על האב[19] ואינו מתחשב די הצורך בזמני שהות הילדים אצל האב או במצבה הכלכלי של האם. חוק זה אינו שוויוני ואינו רלוונטי למציאות של ימינו או לתפיסת האחריות ההורית המשותפת. בנוסף, גובה התמיכה הכלכלית אינו מחושב רק לפי הכנסתו בפועל של האב, אלא גם לפי "פוטנציאל ההשתכרות" שלו שנקבע לפי ראות עיניו של השופט ועלול להיות נעדר כל אחיזה במציאות. למעשה, אין שום דרך לחשב מראש את גובה התמיכה הכלכלית שיוטל על האב לספק לילדיו ולשופט בבית המשפט לענייני משפחה יש שיקול דעת רחב מאוד בקביעתו.

נושא זה נחקר על ידי ועדת שיפמן, שהמליצה על אימוץ נוסחה ברורה, שקופה ושוויונית שתתחשב בהכנסותיהם בפועל של שני ההורים ובזמני שהות הילדים אצלם. אנו נפעל לאימוץ מלא של מסקנות ועדת שיפמן. תיבחן האפשרות להחיל מסקנות אלה באופן רטרואקטיבי מתוך תפיסה לפיה התמיכה הכלכלית בילד נעשית לפי דרישת המדינה[20] ולכן יש למדינה זכות לקבוע הסדרים חדשים.

מדובר בבשורה של ממש עבור האבות, שלא יוטל עליהם תשלום שאינם יכולים לעמוד בו אשר עלול להביאם לפת לחם ואף להפוך אותם לעבריינים בעל כרחם.[21] אנו מאמינים שהשוויון היחסי בנטל כלכלת הילד יועיל גם לילדים ובסופו של דבר אפילו לאמהות, משום שהוא יפחית משמעותית את רגשות התסכול והייאוש בקרב האבות ויבטל את אחד הגורמים המשמעותיים לחיכוכים בין ההורים, מה שיקל עליהם לשתף פעולה בגידול הילדים. אנו מאמינים שרוב רובם של ההורים יקפידו על תשלומי התמיכה הכלכלית בילדים בלא שום התנגדות או רגשות תסכול, כאשר גובה התשלומים ייקבע באופן שוויוני ההולם את הכנסותיהם.

הסדרה וביקורת על עבודת העובדים הסוציאליים לענייני סדרי דין

בית המשפט יכול להטיל על עו"ס לענייני סדרי דין לערוך תסקיר, שמטרתו לסייע לשופט בחלוקת זמני שהות בין ההורים ובקביעת המעמד ההורי שלהם. לעתים קרובות, השופט יאמץ את ההמלצות המפורטות בתסקיר במלואן. לפי ממצאי ועדת סילמן, חלה עלייה חדה בכמות הפניות של בתי המשפט לעו"ס לענייני סדרי דין.

לפי ממצאי ועדת סלונים-נבו, ישנם מקרים של אי הקפדה על תקנות העבודה הסוציאלית בעת הכנת התסקיר ואין תבנית אחידה וברורה לכתיבת התסקיר. כתוצאה מכך, לא תמיד ברור על מה מתבססות הטענות והמסקנות המופיעות בתסקיר ואין בו הפרדה ברורה בין עובדות ובין דעות. אין גוף מפקח חיצוני שניתן להגיש לו תלונה על אופן הכנת התסקיר או על התנהלות העו"ס. התלונות מגיעות לשולחנן של העו"ס המחוזית או הארצית, שלעתים קרובות השתתפו בעצמן בתהליך הכנת התסקיר. מטבע הדברים, רוב התלונות נדחות. אין אפשרות של ממש לערער על מסקנות התסקיר לפני שהוא מגיע לידי השופט, שכאמור צפוי לאמץ את המסקנות במלואן.

צורת ההתנהלות הזו נותנת לעו"ס לענייני סדרי דין כוח רב וחופש פעולה כמעט בלתי מוגבל, ללא שום פיקוח או בקרה. מדובר בצורת התנהלות שאינה הולמת גוף ציבורי במדינת חירות, בייחוד כשהוא עוסק בנושא רגיש ומהותי כל כך.

זהות תפעל להקמת גוף ביקורת חיצוני ובלתי תלוי שיהיה אחראי על בדיקת התלונות על מערך העו"ס ועובדיו ויוכל להפעיל נגדן סנקציות מקצועיות.

זהות תפעל להקמת ועדת ערר שניתן יהיה להגיש לה ערר על מסקנות התסקיר בטרם יעבור לבית המשפט לענייני משפחה. בוועדת הערר ישבו גם אנשי מקצוע חיצוניים ונציג ציבור בלתי תלוי, בהתאם להמלצת דו"ח סלונים-נבו.

זהות תפעל ליצירת נהלים ברורים ותבנית אחידה ומחייבת להכנת התסקיר. הנהלים יכתיבו במדויק את החקירות שצריך יהיה לבצע במסגרת התסקיר ואת המידע שהעו"ס תחויב למסור להורים בטרם תחל כתיבת התסקיר. התבנית תחייב להפריד בין העובדות ובין הדעות והמסקנות בתסקיר. התבנית תדרוש ציון מקורות עבור העובדות והסבר על תהליך הסקת המסקנות.

זהות תפעל להגבלת האפשרות של בית המשפט לפנות לעו"ס לענייני סדרי דין לצורך הכנת תסקיר בהתאם למסקנות ועדת סילמן.

בחינה יסודית של בתי המשפט לענייני משפחה

אימוץ עקרון האחריות ההורית המשותפת ואימוץ הנוסחה שהומלצה על ידי ועדת שיפמן לחישוב גובה תשלומי התמיכה הכלכלית בילדים לא ייתן שיקול דעת רחב מדי לבית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לסמכות הורית ולתשלומי התמיכה הכלכלית בילדים, פרט למקרים קיצוניים.

בתחומים האחרים, יש לשאוף לקביעת קווים מנחים ברורים, הוגנים ושוויוניים. בפסקי דין הנוגעים לילדים, יש לשמור על טובת הילד מבלי לפגוע בזכויותיהם של הוריו.

זהות תתמוך בבחינה מחדש של מדיניות בתי המשפט לענייני משפחה, של החוקים הנוגעים להם, של אופן עבודתם ושל סמכויותיהם בידי ועדת משפטנים ומומחים מאוזנת. הועדה תבחן את הצורך בסמכויות בית המשפט לענייני משפחה שאינן קשורות לענייני משפחה מובהקים כגון גידול הילדים והרכוש המשותף. כמו כן, הועדה תבחן את הקווים המנחים את בית המשפט לענייני משפחה במתן פסקי דין ואת התאמתם לעקרונות מפתח כגון שוויון בפני החוק, חירות הפרט והבנה עדכנית של צרכי הילד וטובתו.

הועדה תוודא ששיקול הדעת שניתן לשופטים אינו רחב מדי ואינו מאפשר פרשנויות מרחיבות של החוק והפעלת "אקטיביזם שיפוטי" היא תוודא גם כי פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה מתבססים בעיקר על העובדות בשטח ועל חוות דעת של מומחים נייטרלים, ואינם נסמכים על הערכות תאורטיות ועל הנחות חסרות בסיס ממשי.

כמו כן, הועדה תגבש המלצות למניעת התארכות הדיונים הגורמת לעינוי דין.

[12] מעמד הורי שווה פירושו זכות שווה בפני החוק לקבל החלטות הנוגעות לחיי הילד. מעמד שווה אינו גורר בהכרח הוצאה שווה על תמיכה כלכלית בילד או זמני שהות שווים ולהפך - זמני שהות שונים או הוצאה שונה לא יגררו פגיעה במעמד ההורי השווה.

[13] הנחייה זו עוסקת במדיניות פתיחת חקירה והעמדה לדין של מי שמסר עדות כוזבת או סותרת.

[14] למעשה, שינויים אלה לא חייבו זאת מפורשות אך זו המדיניות שהתקבלה. פירוט יבוא בסעיף "התמודדות עם תלונות שווא"

[15] עבירות אלימות במשפחה נחשבות לעבירות שכמעט אינן מדווחות, אם כי גם ממדי אי-הדיווח מוטלים בספק.

[16] כך לפחות היה בנוסח המקורי של השינויים.

[17] בהדגשת האיסור לנוכחות מי שאינו חוקר או נחקר בחדרי החקירות של אלמ"ב במשטרה.

[18] הידועה בתור דמי מזונות ילדים.

[19] הדבר נכון עבור משפחות יהודיות והנימוק לכך הוא דין תורה.

[20] המדינה קבעה את גובה התמיכה הכלכלית הנדרשת בילדים כחלק מתפקידה כפותרת המחלוקות. התמיכה הכלכלית אינה פיצוי לטובת הילד אלא ביטוי לחובה שהמדינה מטילה על ההורים לדאוג לצרכיו החומריים של הילד, לפי הבנתה של צרכים אלה. כאשר ההבנה תשתנה, גם דרישות המדינה צריכות להשתנות בהתאם.

[21] בהתחשב בכך שאי תשלום מזונות ילדים נחשב לעבירה.