| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |
שער שני - מבנה הממשל וצמצומו
צמצום משרדי הממשלה
"אין ממליכים מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות" –רמב"ם, משנה תורה.
"ככל שהממשלה גדולה יותר, כך האזרח קטן יותר" –דניס פראגר.
"הממשלה היא לא הפתרון, הממשלה היא הבעיה" –רונלד רייגן.
המטרה - ממשלה מצומצמת, מייצגת ויעילה
זהות חותרת למצב קבוע, שבו ממשלת ישראל מצומצמת ככל שניתן. ן כדי להשאיר מרחב חירות מירבי לאזרח, והן כדי לשרת אותו ביעילות מירבית בתחומי אחריותה. זהות רואה לנגד עיניה ממשלה ללא התנגשויות של סמכויות וללא מנגנון מסורבל ובזבזני. ממשלה יעילה שמסוגלת לדון, להחליט, ולבצע את מדיניותה.
המצב כיום ובעיית המשילות
בממשלת ישראל הנוכחית יש 29 משרדי ממשלה ומכהנים בה 23 שרים ו-8 סגני שרים. מצב מזיק זה הוא תוצאה של הרגל רב-שנים לפצל משרדי ממשלה, ואף ליצור משרדים ריקים מתוכן, או מתחרים על אותם תחומים עם משרדים קיימים. כל זאת כדי לחלק "כיבודים" אישיים וקואליציוניים. חשוב להבין, כי בנוסףלכסף הרב שמשרדים אלה עולים לנו, במשכורות ובתקציבים - בעיה שמפלגות אחרות הדגישו בעבר, הבעיה העמוקה יותר בגודל הממשלה היא בעיית משילות קשה. מעבר לכך, ההרגל של הגדלת הממשלה ויצירת משרדים חדשים, גורם מטבעו להרחבת תחומי התערבותם של משרדי הממשלה בחיי האזרחים ולצמצום החירות.
הפתרון - הרכב הממשלה שזהות מציעה
להלן רשימת המשרדים המספיקה והנכונה לדעתנו לניהול תקין ויעיל של המדינה, כאשר משרדים קיימים המוכללים במלואם או במחלקם בתוך משרדים אחרים מופיעים בסוגריים:
משרד ראש הממשלה (כולל ירושלים ומורשת[1])
משרד הביטחון
משרד החוץ ויהדות התפוצות (כולל שיתוף פעולה אזורי, הסברה, תפוצות)
משרד המשפטים
משרד הפנים[2] (כולל בטחון פנים, דתות)
משרד החינוך (כולל התרבות והספורט)
משרד הבריאות והרווחה[3]
משרד האוצר
משרד הכלכלה (כולל את כל משרדי המשק: כלכלה ותעשייה, מדע, תיירות, חקלאות)
משרד המשאבים והתשתיות[4] (כולל משרדי הגנת הסביבה, התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, התקשורת, התחבורה והבטיחות בדרכים)
המשרד לקליטת עליה ודיור[5] (כולל את משרד הבינוי והשיכון)
מה נרוויח מהממשלה המצומצמת?
משילות. זהו הרווח העיקרי. חשוב להבין, שתפקידו של שר בממשלה איננו להיות הנציג של האינטרסים בתחום משרדו מול ונגד שאר השרים, מבלי להתחשב במכלול צרכי הציבור. להיפך, עליו למשול בתחומו, לקחת בחשבון את כל השיקולים הנוגעים להחלטותיו ולאזן או להכריע ביניהם, בשם האינטרס שלנו - הציבור שבחר בו ושבשליחותו הוא עובד. זה גם ההיגיון שבאיחוד תחומים ומשרדים אשר הורגלנו שנים רבות לראות בהם "יריבים טבעיים" כגון התחבורה והתשתיות עם הגנת הסביבהn.
במקום המצב הקיים כיום, שבו כל שר מנסה להגיע להישגים בתחום המצומצם של משרדו, והחלטות בתחומים חופפים מתקבלות כתוצאה ממיקוח בין שני שרים אחראיים או יותר, בממשלה המצומצמת, כל משרד יהיה אחראי על תחום נרחב והשר העומד בראשו יוכל ויצטרך לקבל החלטות שקולות ומאוזנות.
יעילות. ריבוי המשרדים והשרים יוצר מצב שבו בלתי אפשרי לקיים דיון ענייני ומעמיק במסגרת הממשלה, ולכן הממשלה נאלצת ליצור ועדות משנה של שרים לשלל נושאים. בישיבות הממשלה הרגילות כמעט ולא מתקבלות החלטות אמיתיות והן מנפקות בעיקר הכרזות לתקשורת. כאשר בממשלה יהיו כעשרה שרים, ניתן יהיה לברר את הנושאים הבין-משרדיים בישיבות הממשלה הרגילות. מיעוט המשתתפים יאפשר לכל השרים להשמיע את טיעוניהם ולהציג את ההשפעה של הנושא העומד על הפרק על תחומי אחריותם, וכך הממשלה תוכל לקבל החלטות שקולות יותר ביעילות רבה יותר.
חירות. ביטול המשרדים שאינם נחוצים כלל הוא תנאי מרכזי להגברת החירות, ולצמיחת תרבות ותודעת חירות אזרחית בתחומים כמו משפחה, קהילה, תרבות וספורט. עם זאת, גם איחוד המשרדים המפוצלים תורם לחירות האזרחים. לשר שאחראי על משרד כזה יהיה קל יותר לראות היכן האינטרס של הציבור מחייב לתת לאזרח, או לכלכלה, לפעול באופן חופשי, מבלי שהממשלה תנסה "לנהל" אותו. כאשר לא יווצרו משרדי ממשלה חדשים, לא יהיה הכרח ליצור עבורם תחומי אחריות חדשים ובלתי נחוצים, על כל הבירוקרטיה ופוטנציאל הנזק והשחיתות הכרוכים בכך. כמו כן, לשרים בממשלה המצומצמת תהיה די והותר עבודה משמעותית ויהיה להם פחות עניין בקבלת החלטות מיותרות על מנת ליצור כותרות בלבד.
כסף. כמובן, מעֶבֶר למשילות, היעילות והחרות, ייחסך גם הרבה מאוד כסף לקופת המדינה, או עדיף אפילו - כסף שיישאר בכיסם של האזרחים. החל במשכורות השרים, סגניהם, מנכ"ליהם ועוזריהם, דרך עלות בנייני משרדיהם ואחזקתם, וכלה בעיקר: התקציבים של משרדים שאין בהם צורך.
מחויבים לשינוי
יש להבהיר כי ביטול משרדים מיותרים ואיחוד משרדים קיימים איננו מסתכם במשכורות של שרים וסגני שרים. תהליך עומק של איחוד משרדים, ביטול כפילויות בסמכויות, ושחרור תחומים הנמצאים ב"אחריות" הפקידים חזרה לידי הציבור, יהיה כרוך בצמצום של מערכות ממשלתיות עתירות כח אדם, ידרוש זמן להיערכות ולביצוע, ויחייב הפגנת נחישות אל מול לחצים פוליטיים ופקידותיים.
זהות מתחייבת לא להסתפק באיחוד "קוסמטי" של משרדים, אלא נחושה להביא את הייעול, שהוא תכלית העניין, אל כל רמות המנגנון הביורוקרטי הממשלתיy[6]. בכוונתנו לעגן את חלוקת המשרדים ואת סמכויותיהם בחוק יסוד הממשלה ולשים בכך סוף למדיניות של קביעת מבנה הממשלה בהתאם לשיקולים קואליציוניים בלתי ענייניים.
איך צמצום הממשלה יעבוד - פירוט
חלוקת המשרדים הנוכחית
להלן רשימת 29 משרדי הממשלה הקיימים כיום.
משרדים שישארו בהרכב שלנו:
משרד רוה"מ, משרד החוץ, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרד העלייה והקליטה.
משרדים שיאוחדו למשרד אחד:
משרד הכלכלה והתעשיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד לביטחון פנים, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה והשרותים החברתיים, משרד התיירות, משרד התקשורת, המשרד לשרותי דת, משרד התפוצות, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לירושלים ומורשת.
משרדים שיבוטלו
המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, משרד התרבות והספורט, המשרד לענייני מודיעין, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה והמשרד לשוויון חברתי.
ביטול משרדים מיותרים והכללתם מחדש במשרדים הנחוצים
ישנם משרדים שאפשר לבטלם כמעט לחלוטין, וברור לכל שפיצולם או יצירתם מראש היו למטרת מתן תפקידים בלבד. חלק גדול מתפקודיהם של משרדים אלה הוא מזיק או מיותר מלכתחילה, וצריך לבטל אותם לא רק משיקולי משילות ותקציב, אלא גם מהותית. ואלו הם.
"המשרד לשוויון חברתי" שאת מעט תחומי עיסוקיו הלגיטימיים והנחוצים יש להחזיר למשרד הרווחה, ואת מרביתם יש לבטל.
"המשרד למודיעין ונושאים אסטרטגיים" שהוקם ופורק ושוב הוקם אך ורק משיקולים פרסונליים, ויוצר כפילות מיותרת מול משרד ראש הממשלה.
קיומם של המשרדים הנפרדים "לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" ו"שיתוף פעולה אזורי" מיותר לגמרי, ותחומים אלו צריכים לחזור למשרד ראש הממשלה, שאחראי ליישום הבין-משרדי של מדיניות הממשלה.
משרד התרבות והספורט כמשרד נפרד אף הוא איננו מוצדק באופן מהותי, ועצם קיומו מזיק לתרבות ולספורט, ועל כן יש לבטלו, כפי שנפרט בפרק העוסק במדיניות אי ההתערבות בתרבות. תפקידיו הרלוונטיים המעטים יוחזרו למשרד החינוך.
איחוד משרדים נחוצים
לעומת המשרדים שניתן לוותר על רוב תפקודיהם, או להחזירם למשרדים שמהם הם פוצלו, ישנם משרדים רבים המטפלים בנושאים מהותיים, אך אין סיבה לקיומם הנפרד, והם יאוחדו תחת משרד אחד מרכזי שיעסוק במכלול התחומים שמפוצלים כיום בין משרדים שונים.
במסגרת משרד הפנים[8], אוחדו המשרד לביטחון פנים והמשרד לשירותי דת. תחת משרד החוץ אוחדו: משרד ההסברה[9]ומשרד התפוצות[10]. בבמקרה של ארבעת המשרדים הללו, מדובר בסך הכל בהחזרה של משרדים שכבר היו מאוחדים בעבר והופרדו מסיבות שאינן ממין העניין - הביתה.
זהות מאמינה בהתערבות מזערית של הממשלה בכלכלה, היכן שזהו תפקידה של הממשלה לסייע לכלכלה, יהיה זה באחריות שר אחד, ולא מול מספר משרדים נפרדים. לכן, כל המשרדים העוסקים בכלכלת ישראל וענפי המשק לסוגיהם יאוחדו מחדש תחת משרד הכלכלה. שיכלול את משרד הכלכלה[11] והתעשייה, הרכיב הכלכלי של המשרד למדע טכנולוגיה וחלל, משרד התיירות, ומשרד החקלאות[12].
כל משאבי הטבע הלאומיים וכל התשתיות הארציות צריכות להיות מטופלות על ידי משרד אחד בשם משרד המשאבים והתשתיות. כך, תיפתח האפשרות עבור המשרד המאוחד למלא את תפקידו במלואו: לאזן בין התשתיות והנכסים הלאומיים השונים, בין ניצול ושימור, ולסיים את המציאות המזיקה של מלחמות בין שרים. המשרד החדש יאחד את המשרדים הרלוונטיים הבאים: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, משרד התקשורת והמשרד להגנת הסביבה.
משרד הבריאות והרווחה יאחד את כל המשרדים והרשויות העוסקים ברווחת האזרח.
בישראל יש כיום משבר דיור קשה שפוגע ברוב הציבור, משבר שאינו כורח המציאות, אלא הוא כולו תוצאה של היעדר מדיניות שתטפל בסיבות האמיתיות למשבר, שאותן נפרט במצע בפרק הדיור. בנוסף לכך, זהות מצפה ומקווה לגל עליה גדול ומבורך של יהודים השבים לארצם, וכן לגל של ישראלים חוזרים. הצירוף של כל אלו יחייב לתת סוף סוף פתרון אמיתי לבעיית היצע הדיור בישראל, וזה יהיה תפקידו העיקרי של המשרד לקליטת עליה ומשרד הבינוי והשיכון, wשיאוחדו.
[1] וכן המשרדים לנושאים אסטרטגיים ומודיעין - תחומים שהיו לאורך עשרות שנים באחריותו של ראש הממשלה.
[2] בטחון הפנים הוא באחריות שר הפנים במדינות רבות, וכך היה גם בישראל בעבר.
[3] נהוג במדינות רבות לאחד את הבריאות והרווחה, למשל בארה"ב, בריטניה, יפן.
[4] המשרד ירכז את האחריות לכל משאבי הטבע (כולל שמירת הטבע), ולכל התשתיות הארציות-לאומיות.
[5] המשרד יהיה אחראי בעיקר לפתרון משבר הדיור, לישראלים ותיקים וחדשים.
[6] כולל ביטול חוקים מיותרים
[7] כולל את ביטול המשרדים המיותרים.
[8] גם המשרד לביטחון פנים וגם המשרד לשירותי דת היו בעבר תחת משרד הפנים.
[9] זהות סבורה שהעיסוק הכפייתי של מדינת ישראל בהסברה נובע בעיקר ממדיניות לקויה שמצריכה הסבר, וברגע שהמדיניות תשתנה, גם הצורך להסביר יפחת במידה רבה. מכל מקום, מקומה של הסברת פנים היא במשרד ראש הממשלה, ומקומה של הסברת חוץ הוא במשרד החוץ.
[10] הקשר בין ממשלת ישראל ובין יהדות התפוצות היה בעבר בתחום משרד החוץ, והפיצול ממנו היה מלאכותי.
[11] כל גלגוליו של משרד "הכלכלה והתעשייה" מהקמתו ועד ימינו נבעו משיקולים קואליציוניים. אין הצדקה מהותית להפרדתו ממשרד התיירות, למשל, שאיתו הוא היה מאוחד בעבר.
[12] החקלאות והתיירות הם ללא ספק ענפי משק אסטרטגיים של מדינת ישראל, אך ככאלה, אין הבדל בינם לבין ענפי משק אסטרטגיים אחרים שאינם "זכאים" למשרדים נפרדים.
[13] התקשורת היא גם תשתית, אשר חלקים גדולים ממנו אכן מנוהלים על ידי המדינה.
| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |