| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |
שער שישי - חירות האזרח ובטחון הפנים והחוץ
חלק ראשון
חירות האזרח וביטחון הפנים (1/4)
מפקד המשטרה המקומית - נבחר ציבור
בבסיסו של ההסכם בין האזרחים לבין מדינותיהם, האזרחים מוותרים על חלק מחירותם ומפקידים בידי המדינות את הסמכות להפעיל כוח. בתמורה, המדינות שומרות על ביטחונם של האזרחים ומגינות על החירויות הנותרות שלהם מפני איומים חיצוניים ופנימיים. אולם טבע האדם והניסיון ההיסטורי מלמדים כי הויתור על החירות עלול להפוך למדרון חלקלק, שכן כל גורם שמקבל כוח ישאף תמיד לשמרו ולהגדילו. כדי לבלום את המגמה הזאת נדרשת מעורבות פעילה של האזרחים.
המשטרה איננה יוצאת דופן. כמו כל גוף ממלכתי מונופוליסטי, המשטרה רוצה להרחיב את סמכויותיה ולקבל עוד משאבים. הדבר מוביל באופן טבעי לעיוות ביחסים שבין האזרח והשוטר. האזרחים מפסיקים להיות לקוחות ובמקום זאת הופכים להיות מופע צדדי, או אפילו מכשול, בניסיון של ראשי המשטרה לצבור כוח וסמכויות. מעיוות זה נובעות התנהגויות שליליות רבות, שנפוצות מדי בקרב שוטרי ישראל: החל בחוסר אדיבות בסיסית, עבור בהיטפלות לעוברי אורח ובביצוע חיפושים ללא חשד סביר, וכלה בעימותים אלימים ומיותרים עם אזרחים, שמסתיימים לעתים קרובות מדי בהגשת תלונה על תקיפת שוטר נגד מי שמעז להתלונן.
על מנת לתקן את העיוות, יש לאפשר לאזרחים להיות מעורבים בפיקוח על המשטרה ובקביעת סדרי העדיפויות שלה. מפלגת זהות תאפשר מעורבות כזאת בכך שתעביר לקהילות[1] את הזכות לבחור את מפקדי המשטרה שישרתו אותן[2].
כאשר הקהילה תבחר את מפקד המשטרה המקומי, היחסים בין השוטרים לבין האזרחים יחזרו למצבם התקין. מפקד המשטרה יבין שהוא פועל למען האזרחים ובשליחותם, וינחיל את התפיסה הזו לשוטרים שתחת פיקודו. מפקד שירצה להיבחר מחדש, יוודא שפקודיו מתייחסים לאזרחים באדיבות וביעילות, ומקפידים לשמור על זכויותיהם. כאשר השוטרים יקדישו את מרב מאמציהם לשירות הקהילה, מעמדם בקהילה יעלה בהתאם. במקום שהאזרחים יחששו מהשוטרים ויחשדו בהם, הם יכבדו אותם ויסמכו עליהם. בקהילה כזאת, סביר הרבה יותר שהאזרחים ידווחו על פשעים וישתפו פעולה עם המשטרה בעת הצורך.
ביטול המאגר הביומטרי
מאגר ביומטרי הוא מאגר ממוחשב של נתונים ביומטריים, כגון טביעות אצבעות ותווי פנים. בניגוד לתעודת זהות ביומטרית, שמאפשרת הגנה על הנתונים הביומטריים מפני דליפה, מאגר ביומטרי הוא אוסף דיגיטלי של הנתונים הללו, שנשמר באופן בר-חיפוש. מאגר כזה מאפשר זיהוי של אדם בלי צורך בתעודה, ללא הסכמתו ולפעמים גם ללא ידיעתו[3].
הבדל אחד בין מאגר של נתונים ביומטריים למאגר אחר, למשל של ססמאות או של כרטיסי אשראי, הוא שססמה או כרטיס אשראי אפשר לבטל ולהחליף במקרה שהם דלפו, ואילו טביעות אצבעות ותווי פנים לא.
הבעיה המוצהרת שהמאגר הביומטרי נועד, כביכול, לפתור היא הנפקת תעודות זהות ישראליות על ידי מתחזים. אכן יש בעיה כזו אך ניתן לפתור את הבעיה באמצעות תעודות חכמות המכילות מידע ביומטרי "מוצפן", כגון מידע הקשור לטביעות אצבע, מבלי אפשרות לאחזר את המידע ומבלי צורך במאגר מרכזי.
הסכנה לפשיעה חמורה באמצעות, נתונים, שדליפתם מן המאגר היא רק עניין של זמן, גדולה לאין ערוך מן הסכנה הקיימת היום הכרוכה בזיוף המסמכים. השורש לרצונה של המדינה בקיום מאגר כזה נעוץ בסיבה אחרת. למשטר יש נטייה טבעית לשאוף להרחבת סמכויותיו על חשבון חירויות האזרח – והתירוץ האולטימטיבי לכך הוא בדרך כלל ביטחון האזרחים. החזקת מידע על האזרחים הוא כוח המצוי בידיו של השלטון, וככל שהמידע הזה רב יותר, כך גדול כוחו של השלטון.
במקרה של המאגר הביומטרי האיוולת זועקת לשמים, שכן כאמור ישנם פתרונות לכל הבעיות שהמאגר בא לפתור באופן רשמי, ללא מאגר. תעודה חכמה המכילה מידע ביומטרי מוצפן ומתומצת תאפשר הגנה מפני כל הזיופים, ללא הסכנות והבעיות של מאגר ביומטרי.
מפלגת 'זהות' תבטל לאלתר את החוק הביומטרי, ובפרט את המאגר הביומטרי, ותשיב לאזרח את פרטיותו וחירותו.
הפסקת רדיפת צרכני הקנאביס
במדינת ישראל יש, על פי ההערכות, מאות אלפי צרכני קנאביס פעילים ויותר ממיליון תושבים שהשתמשו בקנאביס לפחות פעם אחת. הקנאביס אינו מסוכן ואינו ממכר יותר מחומרים אחרים שצריכתם חוקית, כמו אלכוהול וטבק. רובם המוחלט של המשתמשים בקנאביס הם אנשים נורמטיביים, שאינם פוגעים באיש במעשיהם.
היות שכך, אין כל הצדקה להתייחס לצרכני קנאביס כאל עבריינים החייבים ברישום פלילי[5]. אין כל הצדקה לעונש החמור על צריכת קנאביס - עד שלוש שנות מאסר בפועל. אין כל הצדקה גם לכוח האדם ולמשאבים הרבים שהמשטרה משקיעה בפעילות אכיפה נגד קנאביס, פעילות שעלותה לציבור הישראלי היא מאות מיליוני שקלים בכל שנה. מעבר לכך, ישנה סכנה גדולה שהמדינה תנצל לרעה את האיום התלוי מעל ראשם של ישראלים רבים שלא פגעו באיש.
אנו מבקשים ליצור תשתית חוקית שתאפשר לגדל ולסחור בקנאביס באופן חוקי, גם למטרות שאינן רפואיות, שבה כל אדם בוגר המעוניין בכך יוכל לצרוך קנאביס מבלי לעבור על החוק. לצורך כך יש ליצור תקנות כדי לוודא שרכישת קנאביס תעשה בצורה מודעת ועל ידי אנשים בוגרים, מבלי ליצור מגבלות שכל תכליתן להקשות על רכישה כזאת או להניא מפניה.
זהות תפעל ללגליזציה אחראית של השימוש והסחר בקנאביס ובמרכיביו, תוך קביעת תקנות מתאימות - בדומה לתקנות ולהגבלות על המסחר באלכוהול. כמו כל סוגי הרגולציה, צריך יהיה לבחון את הצורך גם בתקנות אלה ולעדכן אותן מעת לעת, בהתאם ללקחים שיופקו מהמתרחש בישראל ומתהליכים דומים במדינות אחרות בעולם. אלו הם התנאים העיקריים שמפלגת זהות תאמץ בשלב הראשון:
השימוש בקנאביס ובמרכיביו, גידולם באופן לא מסחרי, אחזקתם או רכישתם לא יהיו עבירות.
הגיל המזערי לרכישת קנאביס יהיה 21, והעונש על מכירה או אספקה של קנאביס או מרכיביו לאדם הצעיר מהגיל המזערי לרכישה יהיה זהה לעונש על מכירת או אספקת משקה משכר לקטין, כאשר האחריות תהיה על המוכר או הספק ולא על הרוכש.
תיאסר מכירת קנאביס ומרכיביו במקומות בילוי. העונש על מכירה כזו יהיה קנס כספי.
בית עסק שיהיה מעוניין למכור קנאביס או מרכיביו יזדקק לרשיון עסק מתאים, בדומה לזה שנדרש היום כדי למכור אלכוהול. המטרה היחידה של הרישוי תהיה לוודא שבית העסק יבהיר ללקוחות שהם רוכשים מוצרי קנאביס ויציית לתקנות, ובעיקר לתקנה האוסרת על מכירה או אספקה ללקוחות הצעירים מהגיל המזערי. הפרת התקנות תהיה עילה לפסילת הרשיון.
[1] המושג קהילה נידון פה בהקשר של מושג הקהילה השוזר את המצע, ומוצג בפרק המודל הקהילתי.
[2] מובן שזכות זו תישלל מקהילה הכופרת בסמכות המדינה הצהרתית או מעשית.
[3] למשל זיהוי אנשים שמופיעים בתמונות מהפגנות או ברשתות חברתיות.
[4] כלומר שידיעת התמצית לא מאפשר את זיהוי בעל התמצית.
[5] אמנם שבועות ספורים לפני חתימת המצע הנוכחי, הציבור הישראלי התבשר על מדיניותו החדשה של השר לביטחון פנים גלעד ארדן בנוגע להפללת צרכני הקנאביס. לפיה, רק בפעם הרביעית, יתבצע רישום פלילי של הצרכן ובפעמים הראשונות יוטלו עליו קנסות. גם אם עדיין איננו יודעים איך מדיניות זו תשפיע בפועל על הצרכנים, חשוב להדגיש שהמרכיב המהותי, הפללת הצרכנים וההתייחסות אליהם כאל עבריינים, עומד על תילו ואינו עתיד להשתנות במסגרת רפורמה זו.
| << הקודם || English || Français || Русский || הבא >> |

